השלב הזה מתמקד בזיהוי מהיר של החומרים המסוכנים ביותר והפרדתם מהפסולת הרגילה לטיפול בטוח ומתאים. חיפוש שיטתי של חומרי ניקוי, תרופות ישנות, סוללות דלפות, מכשירי חשמל עם שמנים או נוזלים, וכל חומר עם תווית אזהרה או ריח חשוד. זיהוי מזון מיושן ומתפרק – במיוחד חלבונים שיכולים להכיל בקטריות מסוכנות, שימורים נפוחים שיכולים להכיל רעלן בוטוליזם, או מוצרי חלב שהפכו רעילים. בדיקה של פסולת אלקטרונית לזיהוי בטריות ליתיום, צינורות קרן קתודית ישנים עם עופרת, או מכשירים עם כספית כמו מדחומים שבורים. חיפוש פריטים חשודים שעלולים להיות חומרי נפץ ישנים, כימיקלים לגינה או תחביבים, או חומרים שלא ניתן לזיהוי ועלולים להיות מסוכנים. יצירת אזור הסגר מיוחד לחומרים מסוכנים – רחוק מהעבודה הכללית, עם אוורור טוב וסימון ברור, ותכנון לסילוק מקצועי מאוחר יותר. תיעוד מפורט של כל חומר מסוכן שנמצא כולל צילום, מיקום, כמות ומצב, לצורכי הסילוק המקצועי ולמניעת תאונות. חשוב לזכור שבמקרה של ספק – אל תיגעו, אל תזיזו, סמנו ותזמינו מומחה.